לאון נ' פושקין ניהול מסעדות בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעת התובע, עובד לשעבר בנתבעת 1, לתשלום פיצויי פיטורים, תמורה בגין עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות.

רקע וטענות הצדדים

הנתבעת 1 היא חברה פרטית המנהלת בין היתר את מסעדת פושקין (להלן: "המסעדה"), והיא בבעלות חברת "קונגסי השקעות בע"מ". הנתבע 2, מר ניסים דגלדטי הוא הבעלים של חברת "קונגסי השקעות בע"מ" (עדותו של הנתבע 2 בעמוד 36 לפרוטוקול).

התובע עבד במסעדה מיום 18.5.2009 ועד ליום 20.5.2010, בתפקיד בָּרמֵן וכן היה אחראי על פתיחת המסעדה ועל סגירתה.

ביום 20.5.2010 יצא התובע לחופשה ברוסיה. לגרסת התובע, הוא קיבל את אישורו של מיכאל אלטפנדר (להלן:"מיכאל"), מנהלו הישיר, לצאת לחופשה זו ולגרסת הנתבעים, התובע יצא לחופשה ללא אישור.

התובע שהה בחופשה ברוסיה במשך 18 ימים. עם שובו נפגש עם הנתבע 2 וזה הודיע לו כי הסתיימה העסקתו במסעדה.

מטעם התובע העיד הוא עצמו וכן מר יבגני קובל שעבד במסעדה.

מטעם הנתבעים העידו מר דניאל גוברמן והגב' אלינה מלר שעבדו במסעדה וכן הנתבע 2.

דיון והכרעה

הרמת מסך

כתב התביעה הוגש נגד המסעדה ונגד הנתבע 2. אכן עולה מהראיות, כי הנתבע 2 הוא למעשה הבעלים של המסעדה שכן הוא הבעלים של חברת "קונגסי השקעות בע"מ" שבבעלותה המסעדה (עדות הנתבע 2 בעמוד 36; דו"ח רשם החברות שצורף לסיכומי התובע).

עם זאת, לא נטען בכתב התביעה מדוע הוגשה התביעה גם נגד הנתבע 2 עצמו, מעבר להיותו הבעלים, לא נטען מדוע יש מקום להרים את מסך ההתאגדות וממילא לא הוכח כאמור. למעשה אף לא נטען במפורש בכתב התביעה כי יש מקום להרים את מסך ההתאגדות.

הלכה היא כי הרמת מסך התאגיד, תוך ייחוס החיוב לבעל מניות או לאורגן בתאגיד, הינה פעולה השמורה למקרים חריגים בלבד, המצדיקים סטייה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. זאת, בשים לב לכך ש"הכלל הוא כי חברה היא תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו" (דב"ע (ארצי) נג/3-205 מחמוד וגיה - גלידות הבירה, פד"ע כ"ז 345, 350).

עילה להרמת מסך תקום שעה שנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות, דוגמת תרמית, עירוב נכסי החברה עם נכסים פרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן ביותר, יחס מינוף גדול במיוחד, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה וכיו"ב (ע"ע (ארצי) 1201/00‏ יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש עתונות - אילת בע"מ (2002).

בסיכומיו הפנה התובע לפסקי דין שונים שבהם הוחלט להרים את מסך ההתאגדות אולם אין בפסקי דין אלו כדי לתמוך בטענתו בענייננו. בענייננו לא הוכח כי המסעדה נוהלה בחוסר תום לב ותוך עירוב נכסים ואין חולק כי לתובע שולם שכרו במהלך כל חודשי עבודתו ואף אין חולק, כפי שיתואר להלן, כי הנתבעים שילמו לתובע, בנוסף לשכר, טיפים או בונוסים בסכומים גבוהים. אפילו זכויותיו הסוציאליות של התובע לא שולמו במלואן – אין די בכך כדי להרים את מסך ההתאגדות.

כן טען התובע במסגרת סיכומיו כי כיום המסעדה אינה פעילה עוד, כסיבה נוספת שבגינה יש להרים את מסך ההתאגדות. עם זאת, גם בכך אין כדי להצדיק את הרמת מסך ההתאגדות.

לא הובאה לפניי כל ראיה לכך שהתקיימה איזו מהעילות להרמת מסך ולפיכך נדחית התביעה נגד הנתבע 2.

נסיבות סיום ההעסקה

האם התובע קיבל אישור לצאת לחופשה?